7.10.25
בבוקר
חזרנו לאכול אצל מייק. באנו מוקדם יותר ולמרות זאת הבופה לא היה שופע במיוחד. עדיין,
כשאשת הצוות ראתה אותי ושאלה מה חסר לי, היא דאגה להביא לי צלחת מלאה במלפפונים.
לקראת
סיום הארוחה יצאתי להליכה קצרה לאורך המעגן. זכיתי לראות קיפודי ים, קצת גרפיטי, נוף
למים עם ספינות שונות ובעיקר שקט ושלווה.
משם יצאנו
לדרך לכיוון נאפפיליו - העיר הגדולה באיזור. הכבישים היו טובים יותר וככל שהתקרבנו ליעד – הם רק משתפרו.
בחרנו
לנסוע דרך
שאמורה
להיות עיר ימי ביניימית, אבל קשה לומר שהבנו את הקטע שלה. ייתכן שפשוט לא הגענו
לנקודות הנכונות ובסופו של דבר ויתרנו והמשכנו לדרכינו.
כשהגענו לנאפפיליו, הדבר הראשון שעשינו היה לעצור לתצפית
על העיר והאיזור ממבצר פלמידי
אין
שם יותר מדי מקומות חניה, אבל התחלופה גבוהה ומקומות מתפנים די מהר. בזמן שחיכינו,
הבנים ואבי ירדו מהרכב כדי לעשות תצפית ואז אבי ואני התחלפנו.
הנוף
פשוט עוצר נשימה, והגובה קצת מאתגר למי שסובל מפחד גבהים (כמוני).
יכולנו
להכנס למבצר ללא תשלום בדומה לאופן שבו נכנסנו לאתר הארכיאולוגי ביום הקודם, אבל
החבר'ה החליטו לוותר, ולי, האמת, זה היה קצת חבל.
משם ירדנו לנאפפיליו עצמה, לאיזור התיירותי שבקרבת הנמל. נכנסנו עם הרכב לסמטאות הצרות: מכיוון שלא ראינו שילוט שאוסר זאת, הנחנו שמותר.
. לא הצלחנו למצוא חניה בנמל או בסמוך לו – הכל היה עמוס מאד, למרות שזה היה מחוץ לעונה ולא סוף שבוע. לכן חנינו רחוק יותר. כשחזרנו כעבור 45 דקות, בסביבות 14:00, שמנו לב שהתחילו להתפנות חניות.
החניה היתה באיזור הזה.
אבי נשאר
ברכב, והבנים ואני יצאנו לסיבוב קצר באיזור התיירותי – בין סמטאות ציוריות מלאות
חנויות לתיירים, אמנות ובוטיקים. נכנסנו גם לכנסיה הקטנה – הראשונה בחייו של הבן
הצעיר.
אחרי
שחזרנו לאבי ולרכב, המשכנו לטולו ואכלנו צהריים בהוטל סולון:
במקום יש חניה פרטית, שבה חנינו ללא כל בעיה. בכניסה, בדרך לאיזור הישיבה, יש שתי מדרגות נפרדות בגובה סביר. השירותים נגישים.
התיישבנו בפנים (הישיבה בחוץ דורשת ירידה במדרגות). בחוץ יש רצועת חוף צרה וגם מבפנים אפשר להנות מהנוף לים.
נהנינו מהשירות ומהאוכל.
בסיום הארוחה המשכנו להסתובב עם הרכב בטולו, ועצרנו בסופרמרקט לקנות לחם וגבינות לארוחת הערב. גם כאן מצאנו חניה קרובה ונוחה בקלות.
וזה סגר פחות או יותר את השהות שלנו באיזור אפידברוס. נשארו עוד יומיים לחופשה, ולמחרת עזבנו לטובת מלון אחר, קרוב יותר לשדה התעופה.
הנוף באמת מדהים
השבמחקוכל הכבוד לך על קצב הפרסומים... לי לקח חודשים לתעד את החופשה במדגסקר בבלוג