שוב ושוב הם נוחתים עלי, לעיתים קופצים עם תזכורות בלתי ניתנות להתעלמות, ודורשים, כל אחד בתורו, את מלוא הצומי - התאריכים הראויים לציון: יומולדת יש רק פעם בשנה, אבל ל כ ל אחד יש יומולדת! ויש לא רק יום נישואין, אלא גם יום הכרות, ולשמרנים - יום לנשיקה הראשונה, שלעיתים מצויין בנפרד מיום תחילת החברות (ומה עם החיבוק הראשון?! לא מגיע לו יום-שנה? איזה אניברסרי קטנטן?). כיהודים-ישראליים אנחנו סוגרים שנה אחת ופותחים אחרת, לא פעם אלא פעמיים בכל שנה (גם אם היא לא מעוברת). ורק פעם בשנה - אבל ב כ ל שנה, יש לכל בלוג ראוי בלוגולדת.
וכל יום שנה כזה, דורש את הסכמ"ש (כלומר סיכום השנה) שלו. לקראת א' תשרי - הסמוך במיוחד ל-י' בתשרי, הוא יום הכיפורים - כל אחד מצופה לערוך חשבון נפש קטן, לתהות איפה הייתי ולאן אני הולך, ולאן הייתי רוצה להגיע, והאם אני בכיוון בכלל ... וכששוב מתחלפת עוד שנה אזרחית, ראוי סיכום רשמי יותר, של שנת כספים (ואיזה כאב ראש זה!) אבל לא רק. סביב יום ההולדת, כדאי לשאת עיניים אחורה ואז קדימה, לחשב את השנים החולפות, להרהר על משמעות הגיל הכרונולוגי ועל מקומו ואז לפטור הכל בכך שזה בסך הכל מספר. עוד מספר. נוֹ-ביג-דיל.
בלוגולדת זו בכלל חגיגה מיוחדת שבה נהוג לטבוע במספרים: מס רשומות - מאז הולדת הבלוג, ובשנה החולפת בלבד והיחס בין השניים; מספר מנויים, מספר כניסות ותגובות, ופוסטים שהם שיאנים במספר הכניסות ו/או התגובות. ושוב חשוב וצריך להשוות לביצועים מאז תחילת כל העיתים - כלומר מעת פתיחת הבלוג. אבל בסופו של דבר, אלה באמת רק מספרים. ולא רק כשמדובר בסטטיסטיקות הפרסום בתפוז: כל ציוני יום-השנה-ל- הם רק ציוני דרך, רק תאריכים שרירותיים, ורק אנחנו הם אלה המחליטים אם, איך, וגם איזה, משמעות לצקת לתוכם.
סיבה למסיבה זה תמיד נחמד, אבל אם קופץ עלי תאריך שרירותי שכזה בזמן שלא דיוק מתאים ומתחשק לי - אני פשוט מתעלמת. כן, גם אם זה יום ההולדת שלי! בגילי, חוויתי כבר כל כך הרבה ימי הולדת, שעוד אחד או שניים באמת שלא מעלים ולא מורידים (למרות שכעקרון הם מתעקשים על להעלות. לי. את הגיל.). אם מדובר ביומולדת של אחד האנשים הקרובים לליבי - אני אדאג שידע שאני זוכרת, לא תמיד באמצעות מתנה, לפעמים דווקא מחווה מתאים וראוי נדרש יותר מכל מוצר צריכה שהוא ... אבל ככל שזה נוגע אלי, באופן אישי, ציוני דרך משמעותיים הם לאו דווקא התאריכים המתבקשים בלוח השנה ... עם כל הכבוד לשנת 2014, שבדיוק נגמר לה המקום בלוח השנה, ו-2015 מחליפה אותה, לא הרגשתי צורך להתנשק עם א. דווקא בדיוק בשניה שהן מחליפות משמרת. היה לי הרבה יותר דחוף לישון כדי להשכים קום ולהיות רעננה בבוקר (זה לא בדיוק הצליח, אבל עזבו). להתנשק אנחנו מתנשקים לאורך כל השנה, והרבה, כך שההפסד מבחינתי אינו גדול ...
העיתים המשמעותיים שלי, הם הרבה פעמים מאד סובייקטיביים ... עכשיו, לדוגמא, אנחנו עסוקים (כמדי שנה בזמן הזה) בציון שש שנים לפרוץ ה-ש. וזה בהחלט מזכיר לי את הערב-לילה ההוא שבו נולד, בתרועה גדולה ובמהירות מפתיעה, שמאפיינת אותו מאז ועד היום, עד שדבק בו הכינוי 'ספיד גונסזלס'. וכשנעבור את פסטיבל החגיגות הזה (בגן, בבית, אחר"צ עם חברים ונציין גם בחוגים!), בטח נעסוק במציאת תחפושות לפורים (עוד תאריך די שרירותי, צודקים), ואז בהכנות לליל הסדר ובכלל חילופי העונות לאביב, אבל אז יתפוס את מקומו ארוע יותר פרטי-משפחתי שעוד אין לו תאריך מדוייק - מתישהו באביב, יוולד לבנים שלי עוד בן דוד חדש דנדש, ואחר כך כבר נמצא במה להתעסק הלאה .... כנראה שבסיום הגן והעליה לכיתה א' (מרגש!) ובסיום כיתה ו' ומעבר לחטיבה (מרגש לא פחות!). עוד קביעות שרירותיות, אבל כאלה שאי אפשר להתעלם מהמשמעות שלהן!
ויש עוד תאריך שיש שרוצים לשכוח ממנו, שמקווים שלא ישימו לב שהם הזדקנו בעוד שנה, ובעצם בכמה וכמה וכמה שנים. אבל אני לא אשכח ולא אסלח, כי את הגיל העגול ש-א. עומד לחגוג (בעוד ארבעה חודשים שלמים, ואם ירצה, וגם אם לא ...) לא חוגגים כל שנה, ואפשר לומר שגם לא פעם בעשור. זה ארוע שקורה פעם ביובל, תרתי משמע!
Happy New Year!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה