מאידך, אני זוכרת את עצמי, אי שם בתחילתו של חורף 2011, יושבת בסלון ביתה של אחותי בפאריז בתום יום של שוטטות והנאה, וממהרת להתחבר ולהתעדכן בנעשה בבלוגיה התפוזית כמו מכורה כבדה אמיתית. והימים ימי אחד ה"שידרוגים" מני רבים, ואנשים תולשים שערות ראשם ומקטרים ותוהים לאן נוליך את הבושה, או יותר נכון לאן יעביר איש-איש-ואישה את בלוגם לפלטפורמה אחרת, אמינה וידידותית יותר. הבלוג שלי היה אז בן מצית מגילו כיום, ואני לא יכולתי בכלל להעלות על הדעת שאנטוש את תפוז לטובת מקום אחר, כי מי בכלל יקרא אותי ואיזה חשיפה תהיה לי - כלום, נאדה, יהיה לי בלוג נידח בקצה היקום בלי כניסות בכלל, אז כל חשיפה בתפוז ולו המינימלית ביותר -עדיפה. ועוד זכור לי שעופר D היקר המליץ להתחיל לגבות את הרשומות, וזו נראתה לי מלאכה שיזיפית ביותר למרות הטיפים שהוא ואחרים ניסו להציע. הרגשתי שהמשימה הזו גדולה עלי בכמה וכמה מספרים, ובכלל לא הייתי בטוחה שלכל מה שכתבתי לאורך השנים יהיה ערך ברגע שאעתיק את הפוסטים למקום אחר, ורק שמחתי שחלק מהרשומות שמורות גם במחשבים בבית, ככה שמשהו ישאר בכל מקרה, יש לקוות.
אז כשכולם קיטרו - אני שתקתי. הייתי די אדישה לכל הטלטלות בתפוז, והפתעתי בכך את עצמי - כי אני אמנם שונאת שינויים אבל גם פרפקציוניסטית לא קטנה ... עדיין חשבתי שצריך לומר תודה על הפלטפורמה החינמית שאיפשרה התהוות של קהילייה של אנשים כותבים ויוצרים וחושבים ומתחברים ולא היו לי טענות יותר מדי גדולות וגם לא תקוות.
חמש שנים וקצת אחר כך ... נראה שבבת אחת, באופן ששוב הפתיע אותי עצמי (אבל הרבה יותר!), השידרוג האחרון פשוט שבר אותי, כמו הקש האחרון. הבלוג שלי נראה רע, וממש לא דומה למה שעיצבתי אותו להיות במהלך עשור כמעט, והניסיונות לשקם את המראה הכללי לא ממש צלחו. הרגשתי שאני הולכת מכות עם העורך החדש התורן וכמו בכל הפעמים האחרות מתגעגעת לקודמו, שבתורו הלך איתי מכות גם הוא! ואז הבנתי שאם כבר להשקיע זמן ומאמץ - אז במקום חדש! וחזרתי והצצתי שוב לראות לאן בדיוק עופר עבר ... וניסיתי לפתוח בלוג משלי ב Blogger, רק מתוך סקרנות לגלות איך זה יראה ובו ברגע גיליתי עולם חדש שלא הכרתי, ממש הצצתי ונפגעתי! העובדה שעופר הצליח לא רק להעתיק את הרשומות שלו אלא גם לתארך אותן כך שיתפרסמו בבית החדש עם תאריך הפירסום המקורי, עשתה עבורי הרבה מההבדל. זה נראה לי ממש כמו קסם, שלא לומר נס, ודי מהר ובקלות גיליתי איך הדבר נעשה: ב- Bloger אפשר לתארך כל רשומה באופן ידני לכל תאריך שהוא! אני מתארת לעצמי שהמטרה היתה לאפשר קביעת פרסום מראש לתאריך עתידי, בלי שבעל הבלוג יהיה חייב להכנס לבלוג וללחוץ על 'פרסם', אבל זה עובד גם לאחור, כך שאם אני מעתיקה רשומה משנת 2007, לדוגמא, היא תוצג כאילו התפרסמה אז. נדמה לי שזה היה הגילוי המרעיש הזה שהכריע סופית, ובספונטניות שאינה אופיינית לי נפלה ההחלטה - אני מעבירה את הבלוג שלי דירה!
והאמת היא שתהליך העתקת הרשומות הרבה יותר קל ממה שחשבתי ... תפוז בסך הכל משתף פעולה עם ה'העתק הדבק', בדרך אני משקמת רשומות ישנות שהתמונות שלהן כבר לא מוצגות, ורואה איך הבית החדש הולך וצובר נפח בהדרגה. יש עוד לא מעט עבודה לעשות עד שאהיה מרוצה מהתוצאה ועוד הרבה-הרבה רשומות להעתיק, למרות שיחסית לבלוגרים אחרים מספרן די צנוע - פחות ממאתיים. אבל בינתיים כבר התאהבתי במראה הנקי ובפלטפורמה האמינה בהרבה, והתהליך של מעבר על הרשומות הישנות לא רק שאינו מענה אותי, הוא ממש מהנה ומניע אותי לחזור לכתוב אחרי תקופה מאד מאד ארוכה, כך שאפילו אני - זו שתמיד נצמדת לישן והמוכר - חייבת להודות שהתחדשות ומעברים זה גם כיף וגם מפרה עד מאד!
blog
