הרעיון לתמונה - באדיבות א.
אהובית הגיעה מיד, מתנשפת מהריצה במדרגות, וברגע שנכנסה הכריזה שהיא מקווה שהעניין באמת דחוף כפי שהוא טוען, כי היא בדיוק היתה בדרכה לישיבה חשובה אחרת. היא היתה לבושה במיני המפורסם שלה, איתו הופיעה לעבודה בימי החורף הקרירים כמו גם בקיץ, וסוודר אנגורה אדום ועבה בעל מחשוף נדיב. העקבים הוסיפו לה עוד כעשרה סנטימטרים, כך שאפשר להגיד שהיא הצליחה לעבור בגבורה את המטר ושישים. היא ניסתה למצמץ בעיניה, כהרגלה, כדי להדגיש את ריסיה שהיתה בטוחה שהן ארוכות, אבל פניה נפלו למראה מסך המחשב שהציג המנכ"ל אל מול עיניה.
"איך זה יכול להיות?" התפלאה, תוך שהיא לוקחת פיקוד על העכבר והמקלדת, לוחצת פה ומקלידה שם, והלסת התחתונה שלה הולכת ונופלת מטה-מטה, ומאיימת להגיע לריצפה.
"יש לך איזשהו הסבר למה שקורה פה?" שאל המנכ"ל לאחר שאיבד את שארית סבלנותו.
"הם השתגעו לגמרי! מה הם עשו פה?"
"מי?"
"פועלי הייצור כמובן!" פסקה, והמנכ"ל הרגיש דה-ז'ה-וו: במפעל המתקתק זה הרי קורה פעם בשבוע לפחות ...
שחורי, המנהל של פס הייצור, נכנס לחדר בדיוק באותו השלב. "אנחנו השתגענו?" פתח עיני עגל ופנה למנהל "אתה רואה? כמה פעמים דיברנו על זה? החבר'ה שלה מוצאים כביכול תקלות, על ימין ועל שמאל, ומדווחים מיד, בלי לשאול או לבדוק!"
"נו, באמת!" אהובית עמדה עם ידיים על המותניים, ונראה שנרגעה מהלחץ הראשוני.
"באמת. באמת. מה זה הדבר הזה?" עכשיו שחורי היה זה שהזיז את העכבר, תקתק במקלדת והזיע.
"טוב, אני רוצה שתפתרו את זה בינכם, תייצבו את העניינים כי ככה אי אפשר ותחזרו לעדכן אותי תוך עשר דקות"
אהובית התעלמה מהאמירה האחרונה, חטפה משחורי את עמדתו ליד המחשב והחלה להקריא:
הוופלים - לא מתוקים מספיק.
לעוגיות - יש טעם לוואי.
והשוקולד - איבד מטעמו לגמרי.
אתה מצפה שלא נדווח על זה? פנתה לשחורי. איך אפשר?
"זה ממש מוזר." פסק שחורי "אני ארד לבדוק את העניין לעומק ..."
שעה וחצי וכמה וכמה טלפונים בהולים מהמנכ"ל אחר כך, הם נפגשו לישיבת סטטוס דחופה, באותו המקום. שחורי הביא איתו את חכמון - הוותיק בעובדי הייצור, ולצידה של אהובית עמד עזרא עוזרה הנאמן. גם מהנדס המזון הראשי הצטרף, ו ... "מה היא עושה כאן?" תבעה אהובית לדעת כשהיא מפנה אצבע כלפי הדיאטנית של המפעל. "אני זימנתי אותה לכאן" ענה שחורי "מסתבר שכל התקלות נובעות מההוראה שלה להחליף את הסוכר הלבן בסוכר חום."
"זה נעשה בהוראה מפורשת של דורין מיחסי הציבור." דיווחה הדיאטנית "היא ביקשה להפוך את המוצרים שלנו לבריאים יותר. זה קשור איכשהו למיתוג החדש שלנו, אם הבנתי נכון." מהרה לסייג "האמת היא שלא ממש התעמקתי בזה, פשוט עשיתי מה שדורין ביקשה."
"נו, באמת!" קראה זהבית, "וזה אמור להסביר את הקילקול בכל אחד מהממתקים שלנו?"
"בדיוק ככה! זה מסביר ה-כל" קבע שחורי.
"איך בדיוק?" תבעה אהובית לדעת, וברור היה שגם המנכ"ל ישמח לקבל הסבר ממצא.
"חכמון, תסביר בבקשה!" העביר אליו שחורי את רשות הדיבור. חכמון כחכך בגרונו לפני ששקע בהסבר טכני למדי שאחריו התקשו הנוכחים לעקוב, לבסוף קטע אותו שחורי וביקש לסכם: סוכר חום פחות מתוק מסוכר לבן. לכן, ברגע שהופסק השימוש בסוכר לבן והוחלף בסוכר חום - בהתאם לבקשת הדיאטנית, הדגיש - אבדו כל ממתקי "מתקתק" את מתיקותם.
"בהתאם לבקשת מחלקת יחסי הציבור!" התערבה הדיאטנית וביקשה לתקן את הרושם שעלול היה, אולי, להיווצר.
"אז למה דורין מיחסי הציבור עדיין לא כאן!" רטן המנכ"ל, ואחרי שקרא לה בכריזה ביקש לדעת "אז מה אתם מציעים, בעצם?"
"שיחזירו את המזון בדיוק לאותו ההרכב נכון לאתמול בבוקר!" מיהרה מתוקית לתבוע.
"לנו אין בעיה עם זה." הצהיר שחורי "אבל אנחנו זקוקים לאישור הדאטנית ולאישורו של מהנדס המזון."
"מה יש לך להגיד, באמת?" נזכר המנכ"ל שהנוכח הכי-בכיר-אחריו בחדר טרם פצה את פיו.
"הם החליפו את הסוכר בלי ליידע אותי." הצהיר המהנדס.
"אבל דיברנו על זה כבר חמישים אלף פעם!" המנכ"ל נראה כמי שעוד רגע יתחיל למרוט את שערותיו, בעודו פונה לשחורי "לא משנים הרכב מזון ללא אישור של המהנדס!"
"כן ..." שחורי גמגם "אבל כשאמרתי את זה אתמול לדורין, היא טענה שזה דחוף ושאתה אישרת ויהיה בסדר! נכון דורין?" פנה אל הבחורה המתנשפת שבדיוק נכנסה לחדר. דורין בקשה להבין במה מדובר, וכשקיבלה מיד עדכון תמציתי פחות או יותר שניתן בשלושה קולות: המנכ"ל מנה את העובדות, אהובית הפנתה אצבע מאשימה כלפי שחורי ורמזה גם לכיוון הדיאטנית, ושחורי ניסה להבהיר לכולם שלאהובית אין כל מושג על מה שהיא מדברת.
"אני מעולם לא ביקשתי שיפסיקו את השימוש בסוכר לבן!" קבעה דורין "כל מה שביקשתי היה להפוך את ממתקי המתקתק לבריאים יותר, ושימו לב ש'יותר' זה לא אומר שהם צריכים להיות ממש בריאים, רק פחות מזיקים ממה שהיו וממה שמייצרים המתחרים."
המנכ"ל מחה זעה ופנה אל שחורי "מה אתה מתכוון לעשות כדי לתקן את התקלה החמורה שקרתה כאן?"
"אני יכול להחזיר את ההרכב המקורי עד שהדיאטנית תחליט על גישה מתוקנת." השיב.
"זה מקובל עליך?" ביקש המנכ"ל את דעתו של המהנדס, אשר נתן את הסכמתו להצעה.
"ואתן" - פנה אל דורין והדיאטנית - "יש לכן עד סוף היום להציע הרכב חדש שיענה על דרישות המיתוג ויקבל את אישורו של המהנדס."
"רק שיקחו בחשבון שגם עם המיתוג החדש, ממתקי המתקתק חייבים להשאר מתוקים" מלמל חכמון מתחת לאף ואיש לא הקשיב לו ממילא.
אחרי שכולם החלו להתפזר ביקשה אהובית משחורי להשאר עוד רגע, בעוד היא מדווחת למנכ"ל שיש תקלה מדאיגה נוספת שהתגלתה: המסטיקים איבדו את טעמם!
פס ייצור
